#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	באיזה דין נשנה בתוספתא הא דהריני נזיר מן הדבילה?<br>ומה פירש בזה הירושלמי?	כינויי כינויים.<br>דיש בני אדם הקוראים לדבילה תירוש.	נזיר דף ט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"הריני נזיר מן הגרוגרות ומן הדבילה, מה דינו לב""ש וב""ה, אליבא דת""ק?<br>ואליבא דרבי יהודה?<br>ולרבי נתן לתרי לישני?"	"לר""מ לב""ש הוי נזיר, לב""ה לא.<br>לר' יהודה, לב""ש הוי נדור מגרוגרות ודבילה, לב""ה לא.<br>לר""נ לל""ק לב""ש נדור ונזיר, לב""ה רק נדור ולא נזיר.<br>לל""ב כר' יהודה, דלב""ש נדור ואינו נזיר, ולב""ה לא נדור ולא נזיר."	נזיר דף ט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"אליבא דר' יהודה מה הדין לב""ש בנזיר מן הגרוגרות?<br>ואיך תתפרש לשון נזיר?<br>והא ר' יהודה בעי כף הדמיון?"	הרי הוא נדור מגרוגרות.<br>ונזיר לשון פרישות.<br>ובאומר ככר זה עלי קרבן לא בעינן שיאמר בכ'.	נזיר דף ט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"איך פירשו תחילה את הא דלב""ש הריני נזיר מן הגרוגרות הוי נזיר?<br>ומה הקשו ע""ז ותירצו? ומדוע הוצרכו לשוב ולומר דאין אדם מוציא דבריו וכו'?<br>ומדוע הוצרכו לומר דב""ה ס""ל כר""ש, תיפו""ל דלדידהו יש שאילה בהקדש?"	"ס""ל כר""מ דאין אדם מוציא דבריו לבטלה, וס""ל כר' יהודה דאמרינן תפוס לשון ראשון. וב""ה כר' יוסי דבגמר דבריו אדם נתפס.<br>והקשו דמ""מ נדר ופתחו עמו, ותירצו דב""ש לטעמייהו דאין שאילה בהקדש.<br>ושבו לומר דאין אדם מוציא דבריו וקמ""ל דעי""ז חלה עליו נזירות רגע אחד שיחשב זה כשאילה בהקדש.<br>ולב""ה אע""ג דיש שאילה בהקדש, מ""מ צ""ל דס""ל כר""ש בכדי שלא יהיה נדור מגרוגרות."	נזיר דף ט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"לס""ד דגמ' אמרו דמח' ב""ש וב""ה בנזיר מן הגרוגרות תלוייה במח' ר' יהודה ור' יוסי אי תפוס לשון ראשון, או בגמר דבריו אדם נתפס.<br>והא לר' יוסי <b>אף </b>בגמר דבריו נתפס, אבל גם ראש דבריו קיים, וה""נ יהיה נזיר כמו ראש דבריו?<br>ואיך אמר ר' יהודה במתני' דאינו נזיר, הא לדידיה תפוס לשון ראשון?<br>ומדוע אף למ""ד דאין אדם מוציא דבריו לבטלה הכא אינו נזיר (אליבא דר""י) בשונה מערך כלי עלי?"	"הכא דהוא מפרש מודה ר' יוסי דאין ראש דבריו קיים, דהסיפא מפרש ליה.<br>ומה""ט אף ר' יהודה מודה דלא חל, דכל מה דאית ליה תפוס לשון ראשון הוא בחזרה וכשהדברים סותרים, אבל במפרש אפשר דאזלינן בתר סוף דבריו.<br>ול""ד לערך כלי עלי דאדם זה נתכוון ליתן להקדש מה שיוכל וקרא לדמים ערך, אבל כאן אין קיום כלל לנזירות מן הגרוגרות."	נזיר דף ט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה דין האומר הרי עלי מנחה מן השעורים?&nbsp;<br>והאומר הרי עלי עישרון ומחצה? (לרבנן ולר""ש).<br>ומ""ט דרבנן? (2)"	"לת""ק יביא מן החיטים, ויביא ב' עשרונות.<br>לר""ש פטור, [ומן העישרון השני], שלא אמר כדרך המתנדבים.<br>ות""ק היינו ב""ש דהריני נזיר מן הגרוגרות מהני. או דאיירי באומר אם הייתי יודע שאין נודרים כך הייתי נודר בלשון הראויה, ודווקא חיטים ושעורים שראויים לטעות בהם."	נזיר דף ט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"לת""ק האומר הרי עלי מנחה מן השעורים מביא מן החיטים. מה פירש בזה חזקיה? ומה פירש ר' יוחנן?<br>ומאי נפק""מ בין הטעמים?<br>ואיך א""ש הא דאמר חזקיה לא שנו אלא שאמר מן השעורים? ומה שאמר ריו""ח דהוא גם מן העדשים?"	"חזקיה - דס""ל כב""ש דנזיר מן הגרוגרות נעשה נזיר.<br>ריו""ח - באומר שאם היה יודע שאי""ז לשון טובה היה נודר בלשון המועלת.<br>ונפק""מ באומר הרי עלי מן העדשים, דלחזקיה לא שנא, ולריו""ח דווקא בשעורים שיש מנחות הבאות מהם איכא למימר טעי.<br>חזקיה הדר ביה משום דמשמע דנקט התנא דווקא מן השעורים ולא מן העדשים.<br>וריו""ח א""ל לדבריו דאין הוא צריך לחזור בו, די""ל דרבותא נקט התנא דלא מיבעיא עדשים דודאי היתה דעתו מראש דיהני והשתא הדר ביה, אלא אף בחיטים ושעורים די""ל שהיתה דעתו מראש דווקא לשעורים וטעה, אפ""ה הוא מתחייב."	נזיר דף ט		
